‎מכת בכורות ויציאת מצרים

איור: מנחם הלבררשטט.

"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).

כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.

לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".

צילום: shutterstock.com

מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.